חנה סנש, הצנחנית והמשוררת, נולדה בהונגריה ב-1921. כציונית נלהבת עלתה לארץ ישראל, למדה שנתיים בבית הספר החקלאי בנהלל ובשנת 1941 הצטרפה כחברה לקיבוץ שדות ים. בעיצומה של השואה יצאה בשליחות הצלה כאחת ממשלחת צנחני היישוב. בחצותה את הגבול להונגריה נתפסה, עונתה והוצאה להורג. בת 23 שנים הייתה במותה. בעיזבונה יומן מרתק, מכתבים רבים, מחזה וכ-40 שירים ביניהם “אלי, שלא יגמר לעולם”, “אשרי הגפרור”, “קול קרא והלכתי” ועוד. לזכרה הקימו חברי קיבוץ שדות ים את מרכז ההנצחה הקרוי על שמה – בית חנה סנש.
מה באתר: במקום תערוכה הכוללת ציטוטים מתוך היומן, שירים מייצגים וגם את תמונותיהם וסיפור חייהם של ששת הצנחנים האחרים שנרצחו בשליחות, וכן אנדרטה שהובאה מבית העלמין בבודפשט. משך הביקור כשעה. לכיתות בית ספר מוצעת פעילות מותאמת.