שבת ישראלית

בראשית שנת 2009 לקחנו על עצמנו בשיתוף משפחת ינקו ובסיכום עמה, את שימור הסטודיו של מרסל ינקו הצמוד למבנה המוזיאון, כשבידינו תצלומים אחדים של מספר פינות בו.

ביתו של ינקו בעין הוד שכן בסמוך לכיכר המרכזית וכלל חדר מבוא; חדר מרכזי שבין חלקו הצפוני ששימש סטודיו לחלקו הדרומי ששימש חדר אירוח ושינה – קשת מרכזית מפרידה, וכן מטבח ופטיו.

מתצלומים היסטוריים עולה שקירות הבית היו מכוסים ציורי קיר.החיפוי הנרחב של קירות הבית בכחול כהה יצר צללית בהירה של דמות ציפור-אדם גדולה על הקיר המזרחי, וכמין קשתות או גלים על הקיר הדרומי, על הקיר הצפוני מתחת לחלון, ועל הקיר המערבי

והמזרחי בפינת המגורים.

המשטחים הגובלים בעיטור הכחול היו צבועים בגוון קרם בהיר ועל רובם היו ציורים. על הקיר המזרחי בפינת המגורים נמצא הציור החשוב ביותר: שלוש נשים עירומות – האחת שוכבת, השנייה מוצגת פסוקת רגליים,והשלישית מצוירת מאחור.

מומחי השחזור שי פרקש ואלי שאלתיאל הוזמנו לבדוק את קירות הסטודיו בראשית 2009. בעבודת נמלים דקדקנית הוסרו בסכין מנתחים סנטימטר אחר סנטימטר של שכבת הסיד העליונה. החשיפה ההדרגתית של הציורים ושחזורם נעשו על ידי אלי שאלתיאל.

הסתבר שהקירות החיצוניים שסבלו מבעיית רטיבות עברו טיפול בחומרים חזקים שהרסו את שכבות הסיד, ולעומתם כמעט על כל הקירות הפנימיים השתמרו הציורים.

ציור הנשים השתמר ברובו, ובעזרת הדמיות מחשב והכנת מצע טיח מיוחד לאזורים הפגועים והחסרים, שוחזר במלואו. על הקיר הנסמך על הקשת התגלה ציור דמוי “ראש-ישבן”. ציורים במצב טובהתגלו על שני הקירות הפנימיים בחדר המבוא.

הקירות נצבעו בירקרק בחלקם העליון, ובצהוב-אוקר בחלקם התחתון. על הקיר הצפוני מצוירת מין שבשבת בצד אחד של הדלת, ושני כלבים המרחרחים אחד את ישבן רעהו בצד השני.

על הקיר הניצב לו התגלו בבירור שלושהראשים מוטים (מסכות תלויות?) ואולי גם ראש רביעי, ולצדם כתובת לועזית בעיפרון, המזהה אותם לפי הסדר מימין לשמאל: טריסטאן צארה, ז’אן ארפ ופיקביה.

מלבד ציורי הקיר שוחזר הסטודיו על פי תצלומים משנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, על הריהוט המקורי של הבית והחפצים האישיים של האמן, שנשמרו בעיזבונו. הסטודיו טרם נפתח רשמית לקהל הרחב, מאחר שעבודות השימור בו עדיין לא הסתיימו.

ביקורים מתאפשרים בתיאום מראש, לקבוצות, או במסגרת הסיורים התאטרליים, “מדמואזל אורנמנט מבקרת בבית ינקו”.